SHARE:
 Opinion

אל לנו לאכזב את צעירי עזה

Share this:
admin
Wednesday, 20 October, 2010

נוכח העוני המשווע ברצועת עזה טוען לחדר ברהימי שעל הקהילה הבינלאומית לעשות יותר כדי להבטיח לצעירי עזה גישה לחינוך ולהזדמנויות.

כף רגלי לא דרכה על אדמת פלסטין מאז שנת 1967, חודשיים לפני מלחמת ששת הימים, ומעולם לא הייתי בעזה. היה זה אך טבעי שהתרגשתי כשביקרתי בעזה השבוע כחלק ממשלחת ה-Elders.

אכן, היה קשה ביותר לראות את שיעור העוני בעזה. ההקלות הסמליות במצור הישראלי בקושי שינו משהו. שמענו, למשל, שכ-80 אחוזים מתושבי עזה מקבלים תרומות מסוכנות הסעד לפליטים של האו"ם, אונרוו"א, ומתורמים אחרים. הכנסת חומרי בנייה עדיין אסורה ונסיעה ברחובות עזה מגלה בבירור שאלפים חיים בתנאים נוראים.

אבל מה שהרגיז אותי יותר מכול הוא שעתידם של צעירי עזה נפגע ממשבר פוליטי שאינם אחראים לו ושעליו אין להם שום שליטה. הפלגנות הפלסטינית מתווספת לענישה הקולקטיבית מצד ישראל וחונקת את החברה. הקהילה הבינלאומית אינה ממלאת את חובתה להבטיח לצעירי עזה גישה לחינוך ולהזדמנויות.

אף בית ספר חדש לא נבנה בעזה מזה ארבע שנים, למרות העובדה שיש מחסור של מאה כיתות, במיוחד לאחר ההרס שנגרם בתקיפה הישראלית האכזרית בדצמבר 2008 – ינואר 2009. אונרוו"א נאלצה לדחות 40,000 ילדים שרצו להירשם לבתי הספר שלה בגלל שאין לה מספיק כיתות לימוד בשבילם. ביקרנו בבית ספר של אונרוו"א בו מצטופפים ילדים בכיתות הבנויות ממכולות מטען. שרר בהן חום לוהט. אינני מבין איך ילד יכול בכלל ללמוד בתנאים כאלה.

מחצית מתושבי עזה הם ילדים מתחת לגיל 18 והקהילה הבינלאומית מועלת בחובותיה כלפיהם. לאונרוו"א יש גירעון מימון של כ- 25 אחוזים מתקציבה השנה. אני מסרב להאמין שלא ניתן למצוא 80 מיליון דולר כדי לעזור לספק חינוך לאלפי ילדים שהדבר נמנע מהם.

פגשנו גם סטודנטים באוניברסיטאות והם מלאי אכזבה וזעם. הם סיפרו לנו על החינוך שהם חולמים עליו לעומת החינוך שהם מקבלים בפועל. חסרים להם הכלים וההתנסויות המובנים מאליהם עבור סטודנטים אחרים, כגון ציוד מעבדה, מחשבים טובים והזדמנויות ללמוד בחו"ל. כשהם מסיימים את לימודיהם, האבטלה כה גבוהה שסיכוייהם למצוא עבודה מועטים.

יותר מכל, הצעירים סיפרו לנו על תסכולם. המחלוקות בין מי שמתיימרים להיות מנהיגיהם מקפחות את כל הפלסטינים הצעירים, גם בגדה המערבית וגם בעזה. אם הפלסטינים גדלים כשביבם מתרחש פילוג כה מר, כיצד ילמדו אי פעם לקבל את האחר?

כאיש צעיר הייתי חלק ממאבק לשחרור; אותם סטודנטים צעירים הזכירו לי את הימים ההם. הם זועמים ומאוכזבים, אבל הם מאמינים שיוכלו לבנות עתיד בטוח ומשגשג יותר עבור עצמם ועבור ארצם, ויש להם המרץ והיכולת לעשות זאת. אמרתי להם שעליהם להרים את קולם. עליהם להראות שאוכלוסיית הצעירים הגדולה בעזה ובגדה המערבית היא הנכס הגדול ביותר של אזורים אלה ועל הקהילה הבינלאומית וההנהגה הפלסטינית לרתום אותה מייד. אל לנו להמשיך לאכזב את הנוער הפלסטיני בעזה או בכל מקום אחר.

I would like to find:

Search
Close
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.
 

Keep up to date with The Elders latest News and Insight:

Sign up to receive monthly newsletters from The Elders. We will occasionally send you other special updates and news, but we'll never share your email address with third parties.
Close